אמא בוורוד: תימנים, בצק, ג'חנון ומה שנשאר...

פעם, ההיכרות שלי עם ג'חנון הסתכמה בכזה שקונים בסופר.
זה בצק, זה טעים, זה הולך עם רסק ויופי טופי!
ואז הכרתי את התימני שלי...

הוא טען שהג'חנון של אמא שלו הכי טעים בעולם!
אבל, זה לא בצק שקונים בסופר? מה ההבדל??
ואז הסתבר שלתימניה האם, יש סבלנות להכין ג'חנון לבד! מהבצק והכל!!
כנראה שזה היה הסימן שלי לקום ולברוח, אבל הריח של הג'חנון קרא לי לאכול, אז נשארתי...
ברבות השנים נישאתי לתמני, והגיע תורי ללמוד להכין ג'חנון... ושאלוהים יעזור לי!
אז זהו! שהוא הגיע לעזרי! והיום בעלי טוען שהג'חנון שלי הכי טעים בעולם.
אז עכשיו תורכם!!!

ג'חנון

אז מה צריך?

1 ק"ג קמח מנופה

1/4 עד 1/2 כוס סוכר (תלוי כמה מתוק אתם אוהבים)

1 כף מלח

4 כוסות מים (כדאי להכין את החמישית בהיכון, לפעמים צריך)

1 חבילת מרגרינה (200 גרם)

אז מה עושים?

יש שתי אפשרויות במיקסר או ביד, אני אישית מעדיפה ביד- אני אוהבת להרגיש את הבצק!

לישם את כל החומרים יחד ומקבלים בצק דביק וקצת מכוער.

ג'חנון- בצק דביק

מניחים את הבצק בצד ונותנים לו לנוח 30 דקות. לאחר מכן שוב מעבדים ושוב נותנים מנוחה, כך שלוש פעמים עד שלבסוף יוצא בצק חלק, גמיש, נעים וקר.

ג'חנון- הבצק המוכן

כעת נותנים לבצק מנוחה אחרונה של חצי שעה שלאחריה מחלקים אותו לכ-15 כדורים על משטח מרוח במרגרינה. את הכדורים גם כן צריך לעבד לפחות שלוש פעמים עם מנוחה של כ-20 דקות בין לבין.