דמיינו לכם את הסיטואציה הבאה:
שבת...
בוקר...
טוב, ממש מוקדם בבוקר...
כל כך מוקדם שאפילו השעון עוד לא התעורר בשביל לעדכן את השעה
ואז מישהו פתאום טופח לי על הלחי
פותחת חצי עין, מסתכלת על היצור הזה שמחייך מולי
היצור טוען שבוקר ... ולא סתם בוקר, אלא בוקר טוב
ניסיתי לשכנע את היצור שצריך לחזור לישון, אבל בתמורה קיבלתי בכי מחריש אוזניים שהעיר עוד יצור, כנראה מאותו השבט של היצור הראשון.
אז, קמתי כמו מומיה ולקחתי את היצורים איתי, כדי שהגוש הזה שישן לידי במיטה חלילה לא יתעורר...
לאט לאט, הכוונה מהר, אפילו מהר מדי התעורר לו כל השבט של היצורים! ואז היצורים התחילו לטעון שהם רעבים.
שבת...
בוקר...
טוב, ממש מוקדם בבוקר...
כל כך מוקדם שאפילו השעון עוד לא התעורר בשביל לעדכן את השעה
ואז מישהו פתאום טופח לי על הלחי
פותחת חצי עין, מסתכלת על היצור הזה שמחייך מולי
היצור טוען שבוקר ... ולא סתם בוקר, אלא בוקר טוב
ניסיתי לשכנע את היצור שצריך לחזור לישון, אבל בתמורה קיבלתי בכי מחריש אוזניים שהעיר עוד יצור, כנראה מאותו השבט של היצור הראשון.
אז, קמתי כמו מומיה ולקחתי את היצורים איתי, כדי שהגוש הזה שישן לידי במיטה חלילה לא יתעורר...
לאט לאט, הכוונה מהר, אפילו מהר מדי התעורר לו כל השבט של היצורים! ואז היצורים התחילו לטעון שהם רעבים.
זרקתי את עצמי למטבח, ריסקתי עגבניות לרסק, חתכתי סלט וקילפתי ביצים.
בינתיים, הגוש שישן קודם לידי גם התעורר ושטף פנים.
התיישבתי עם הגוש והיצורים מסביב לשולחן עם הג'חנון המסורתי
אחרי הארוחה היצורים הקטנים של השבט התחילו לקפוץ למעלה ולמטה בלי הפסקה.
הם גם מילמלו או יותר נכון צרחו: "בריכה/ים/גן שעשועים!!!"
בינתיים, הגוש שישן קודם לידי גם התעורר ושטף פנים.
התיישבתי עם הגוש והיצורים מסביב לשולחן עם הג'חנון המסורתי
אחרי הארוחה היצורים הקטנים של השבט התחילו לקפוץ למעלה ולמטה בלי הפסקה.
הם גם מילמלו או יותר נכון צרחו: "בריכה/ים/גן שעשועים!!!"
ואני שממצב "מומיה" הפכתי למצב "זומבי" הסתכלתי עליהם ואמרתי: "חצר!"
היצורים צרחו: " יייישששש!!!!!"
הגוש הזכיר לי שחצר זה נחמד אבל זה לא מספיק, והיצורים עמדו והביטו בי בעיניים ענקיות, כאילו הם ציפו שמתוך עיניי תתנפח טרמפולינה ענקית בעלת שלושה מפלסים שעליה יוכלו לקפץ בהנאה...
אך במקום זה הם שמעו -אבנים!!!
הגוש הסתכל עלי ושאל: "הכל בסדר??? אינתיפאדה???"
ואני עדיין מדברת בחלקי משפטים שבורים: "חלוקי נחל. לאסוף. לכו."
מבולבלים יצאו להם יצורי השבט לחפש חלוקי נחל בזמן שהגוש שומר עליהם ואני במצב "זומבי" מתקדם הלכתי להוציא מכחולים וצבעי אקריליק. פתחתי שקית זבל למפה והוצאתי כוסות מים...
לאט לאט ממצב "זומבי" חזרתי למצב "אמא" והיצורים שפתאום נראו מאוד דומים לילדים שלי היו מאושרים והתענינו בנעשה. הגוש הסתכל... והתאדה לחדר.
הילדים ואני שטפנו את חלוקי הנחל, ניגבנו והתחלנו במלאכת הצביעה.
היצורים צרחו: " יייישששש!!!!!"
הגוש הזכיר לי שחצר זה נחמד אבל זה לא מספיק, והיצורים עמדו והביטו בי בעיניים ענקיות, כאילו הם ציפו שמתוך עיניי תתנפח טרמפולינה ענקית בעלת שלושה מפלסים שעליה יוכלו לקפץ בהנאה...
אך במקום זה הם שמעו -אבנים!!!
הגוש הסתכל עלי ושאל: "הכל בסדר??? אינתיפאדה???"
ואני עדיין מדברת בחלקי משפטים שבורים: "חלוקי נחל. לאסוף. לכו."
מבולבלים יצאו להם יצורי השבט לחפש חלוקי נחל בזמן שהגוש שומר עליהם ואני במצב "זומבי" מתקדם הלכתי להוציא מכחולים וצבעי אקריליק. פתחתי שקית זבל למפה והוצאתי כוסות מים...
לאט לאט ממצב "זומבי" חזרתי למצב "אמא" והיצורים שפתאום נראו מאוד דומים לילדים שלי היו מאושרים והתענינו בנעשה. הגוש הסתכל... והתאדה לחדר.
הילדים ואני שטפנו את חלוקי הנחל, ניגבנו והתחלנו במלאכת הצביעה.
ובינתיים הגוש התאושש לו ויצא בתור המאמי שלנו והתחיל לצלם את כולנו.
כיוון שרוב היוצרים הם ילדים קטנים ציורי פיקאסו לא היה כאן, אבל משפחת חלוקי נחל לגינה יש לנו...
כך העברנו שעתיים של כיף בגינה, נשטפנו בצינור אחרי, קפצנו על הטרמפולינה, התקלחנו והלכנו לישון צהריים
עד שאיזה יצור בא, טפח לי על הלחי ואמר: "אני רעב..."
עד שאיזה יצור בא, טפח לי על הלחי ואמר: "אני רעב..."
 |
| חלוקי נחל- אמבר יוצרת |
 |
| חלוקי נחל- האבן של אמבר |
 |
| חלוקי נחל- אבן של יום קיץ |
 |
| חלוקי נחל- לביא צובע בהנאה |
 |
| משפחת חלוקי נחל לחצר |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה