יום שבת, 13 ביולי 2013

תעשי טובה.. תתלי את עצמך!

בתור אמא לחמישה ילדים ולבעל אחד
לא נגמרות לי הכביסות...
תמיד הכביסה בפור עליי... לפחות 3 מכונות קדימה.
תמיד אני מסתכלת עליה מיואשת והיא צוחקת לי בפנים.
תמיד מהייאוש נערמות לי כביסות על הספה.
תמיד!!!
אבל יום אחד, התעוררתי בבוקר, לבשתי את בגדי העבודה (אלא עם הכתמי אקונמיקה) והכרזתי מלחמה...
נכנסתי למחסן, ניקיתי, סידרתי, אירגנתי, זרקתי... ואז נגשתי לפינה...
שם עמדה לה ערימת הכביסה... זאת שחייכה עלי עם גרביים מסריחות בתוכה...
עמדתי ויישרתי מבט ישר עליה... והיא גיחכה...
עברתי לעמידת היכון... צימצמתי מבט... הרמתי את הבגדים והתחלתי למיין לפי צבעים
ואז הפעלתי מכונה, תליתי, קיפלתי, הפעלתי עוד מכונה וכך עד לצהרי היום שלמחרת!
בקול צהלולים ושירה עם מחולות ותופים הכרזתי: ניצחתי! ניצחתי!!!
יש רצפה ואפילו יש תחתית לסל!!!
התיישבתי המומה... תכננתי להניח רגליים למעלה ולהתענג על הרגע...
אבל בדיוק באותו הרגע שמעתי את הרכב עוצר בחנייה...
ומתוכו יצאו חמישה ילדים עם בגדי ים מטפטפים ובעל אחד עייף...
וכל מה שאני ראיתי זה רק כביסה, כזו שצוחקת עלי, כביסה רטובה ומסריחה :-/
נושמת עמוק... והולכת לתלות כביסה...

                            

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה