סלט שגיב.. מרענן ובריא

שגיב שלי בן 10
והוא ילד שאוהב מטבח ולא מפחד להתנסות
יום אחד הייתי עייפה במיוחד ולא היה לי חשק להכין א. בוקר
שגיב ישר התייצב ואמר: "אני אכין!"
הוא נכנס למטבח, בדק את המקרר, הביט בספרי בישול ואף עיין בהם, גלש באינטרנט, נגש למטבח והחל לעבוד!

הוא חתך וקצץ,
הרתיח,
תיבל...
והגיש לכולנו ארוחה שווה שווה עם סלט, ביצה קשה, יוגורט וטחינה!
בקיצור... בריאות במיטבה!

היום קיבלנו פינוק כזה שוב, אז צילמתי כדי להשוויץ... :-)

סלט שגיב

(כמות ל-4 סועדים)

16 כפות בורגול שעבר השרייה של שעה
2 עגבניות חתוכות לקוביות קטנטנות
חצי חבילת פטרוזליה קצוצה דק
10 גבעולי עירית קצוצים
1/4כוס נענע קצוצה
2 בצלים ירוקים קצוצים
מלח
מיץ לימון
שמן זית

אז מה עושים??

אחרי שקוצצים הכל, מערבבים הכל יחד ומתבלים לפי הטעם
אנחנו אוהבים חמוץ ...

המלצה לתיבול:
רוטב יוגורט מעורבב עם טחינה - גביע יוגורט חמוץ עם 4 כפות טחינה לערבב
משדרג את הסלט!!!
לאכול עם ביצה קשה... 

שווה!!!

סלט שגיב- שגיב קוצץ דק-דק

סלט שגיב- בורגול והרבה דברים טובים

סלט שגיב- סלט, רוטב וביצים קשות

אתי, צמחונות ועדשים...

אז אתי היא צמחונית...

היא גם אמא וגם רעיה וחברה ואישה מדהימה!!! 

אבל... אתי היא צמחונית 

ובינינו מה בדיוק צמחונים אוכלים???

עשבים???

אז מסתבר שדווקא לא! 

מזל שיש לי את אתי, כזו שאפשר גם ללמוד ממנה קצת...

אז אתי יקרה, המתכון הבא מוקדש לך!

קציצות עדשים ירוקות

אז מה צריך?
2 כוסות עדשים ירוקות/שחורות לאחר השריה של לילה
1 כוס שיבולת שועל
2 בצלים
5-6 שיני שום

1 כוס פטרוזליה קצוצה

תפוח אדמה מגורד סחוט

גזר מגורד
5-6 כפות טחינה גולמית
1/4 כוס מים
1/4 כוס סויה
1 כפית פפריקה מתוקה
כפית וחצי כמון
פלפל שחור לפי טעם

אז מה עושים?
זה דווקא די פשוט , יש שתי דרכים:

בדרך הראשונה לוקחים את כל המרכיבים, טוחנים במעבד מזון ואז יוצרים כדורים ומשטחים. 

בדרך השניה, מבשלים את העדשים 15-20 דקות, מועכים במזלג או בבלנד יד ואז מערבבים אותם עם שאר החומרים. לאחר מכן יוצרים עיגולים ומשטחים. 

ניתן לבשל את הקציצות גם בשתי דרכים: או שמטגנים או שמניחים על נייר אפיה ואופים כ- 15 דקות בחום בינוני.

בכל מקרה, בשתי הדרכים זה יוצא טעים!

גילוי נאות המתכון המקורי שקיבלתי היה עם פירורי לחם במקום שיבולת שועל ועם רסק עגבניות במקום טחינה אז אני שיניתי קצת :-)

עדשים ירוקות

חלוקי נחל בשביל השפיות

דמיינו לכם את הסיטואציה הבאה:
שבת...
בוקר...
טוב, ממש מוקדם בבוקר...
כל כך מוקדם שאפילו השעון עוד לא התעורר בשביל לעדכן את השעה
ואז מישהו פתאום טופח לי על הלחי
פותחת חצי עין, מסתכלת על היצור הזה שמחייך מולי
היצור טוען שבוקר ... ולא סתם בוקר, אלא בוקר טוב
ניסיתי לשכנע את היצור שצריך לחזור לישון, אבל בתמורה קיבלתי בכי מחריש אוזניים שהעיר עוד יצור, כנראה מאותו השבט של היצור הראשון.
אז, קמתי כמו מומיה ולקחתי את היצורים איתי, כדי שהגוש הזה שישן לידי במיטה חלילה לא יתעורר...
לאט לאט, הכוונה מהר, אפילו מהר מדי התעורר לו כל השבט של היצורים! ואז היצורים התחילו לטעון שהם רעבים.

זרקתי את עצמי למטבח, ריסקתי עגבניות לרסק, חתכתי סלט וקילפתי ביצים.
בינתיים, הגוש שישן קודם לידי גם התעורר ושטף פנים.
התיישבתי עם הגוש והיצורים מסביב לשולחן עם הג'חנון המסורתי
אחרי הארוחה היצורים הקטנים של השבט התחילו לקפוץ  למעלה ולמטה בלי הפסקה.
הם גם מילמלו או יותר נכון צרחו: "בריכה/ים/גן שעשועים!!!"

ואני שממצב "מומיה" הפכתי למצב "זומבי" הסתכלתי עליהם ואמרתי: "חצר!"
היצורים צרחו: " יייישששש!!!!!"
הגוש הזכיר לי שחצר זה נחמד אבל זה לא מספיק, והיצורים עמדו והביטו בי בעיניים ענקיות, כאילו הם ציפו שמתוך עיניי תתנפח טרמפולינה ענקית בעלת שלושה מפלסים שעליה יוכלו לקפץ בהנאה...
אך במקום זה הם שמעו -אבנים!!!
הגוש הסתכל עלי ושאל: "הכל בסדר??? אינתיפאדה???"
ואני עדיין מדברת בחלקי משפטים שבורים: "חלוקי נחל. לאסוף. לכו."
מבולבלים יצאו להם יצורי השבט לחפש חלוקי נחל בזמן שהגוש שומר עליהם ואני במצב "זומבי" מתקדם הלכתי להוציא מכחולים וצבעי אקריליק.  פתחתי שקית זבל למפה והוצאתי כוסות מים...
לאט לאט ממצב "זומבי" חזרתי למצב "אמא" והיצורים שפתאום נראו מאוד דומים לילדים שלי היו מאושרים והתענינו בנעשה. הגוש הסתכל... והתאדה לחדר.
הילדים ואני שטפנו את חלוקי הנחל, ניגבנו והתחלנו במלאכת הצביעה.  

ובינתיים הגוש התאושש לו ויצא בתור המאמי שלנו והתחיל לצלם את כולנו.

כיוון שרוב היוצרים הם ילדים קטנים ציורי פיקאסו לא היה כאן, אבל משפחת חלוקי נחל לגינה יש לנו...

כך העברנו שעתיים של כיף בגינה, נשטפנו  בצינור אחרי, קפצנו על הטרמפולינה, התקלחנו והלכנו לישון צהריים
עד שאיזה יצור בא, טפח לי על הלחי ואמר: "אני רעב..."

חלוקי נחל- אמבר יוצרת

חלוקי נחל- האבן של אמבר

חלוקי נחל- אבן של יום קיץ

חלוקי נחל- לביא צובע בהנאה

משפחת חלוקי נחל לחצר

לאכול את המחמאות...

אז התחלתם תהליך הרזיה....
ופתאום רואים שהשומן קצת נעלם...
ואז מתחילות המחמאות...
אוי! כמה שזה כיף לקבל מחמאות!!! אוי! כמה נחת!!!
והכי כיף, זה להשוויץ בכמה ירדנו וכמובן גם לספר על התהליך ועל כמה מגניבים אנחנו...
אבל אז, בדיוק אז, ברגע הזה שאנחנו עפים על עצמנו קורה דבר מוזר...
פתאום מתגנבת לנו המחשבה הזאת שאם כבר אנחנו כאלה רזים, אז אולי אפשר לאכול איזה דונאטס, ואולי גם איזה מלאווח... וממש בקטנה נשתה איזה אייס קפה ונפוצץ את עצמנו בסוכר...
ואז, בשקילה... אופס! עלינו!
אומנם לא בהרבה, אבל ממש מספיק!

מסקנה- לאכול מחמאות זה משמין!!!
הולכת לאכול חסה! 

 Image courtesy of Apolonia /FreeDigitalPhotos.net

תראו כמה התקדמתי

אז אמרנו צליאק,
אמרנו קניות,
אמרנו הלם,
אבל עכשיו הגיע זמן למעשים!
החלטתי לחשוב חיובי: אני אישה! ואישה אוהבת לעשות קניות!
אז יאללה שופינג!
קנינו צלחות, כוסות, קערות, סכום וסירים לנויה

וכשאני אומרת "קנינו", אני מתכוונת לכך שאני מילאתי עגלה והתימני רוקן לי אותה בזמן שאני קונה.
בסוף התימני התייאש, הוציא ארנק, שילם והודיע שאם הילדה הזאת אוכלת כל כך יקר, אז אנחנו פותחים בשביתת רעב...
הרי אין צורך שכולם יאכלו, זה מיותר
אבל אחרי הכל... יש לנו ארון ללא גלוטן! ויש לנו אוכל ללא גלוטן!
והתחלנו להתנסות...
לבנתיים יכולה להמליץ על הבייגלה של "אסם"- ממש טעים וגם הפתי בר חביב...

וגם על הלחמניות של "בראל ", קונפלקס של "תלמה" ופריכיות אורז של מישהו... 

זרמו איתי אני מתלהבת...

ארון ללא גלוטן- במיוחד לנויה

תימנים, בצק, ג'חנון ומה שנשאר...

פעם, ההיכרות שלי עם ג'חנון הסתכמה בכזה שקונים בסופר.
זה בצק, זה טעים, זה הולך עם רסק ויופי טופי!
ואז הכרתי את התימני שלי...

הוא טען שהג'חנון של אמא שלו הכי טעים בעולם!
אבל, זה לא בצק שקונים בסופר? מה ההבדל??
ואז הסתבר שלתימניה האם, יש סבלנות להכין ג'חנון לבד! מהבצק והכל!!
כנראה שזה היה הסימן שלי לקום ולברוח, אבל הריח של הג'חנון קרא לי לאכול, אז נשארתי...
ברבות השנים נישאתי לתמני, והגיע תורי ללמוד להכין ג'חנון... ושאלוהים יעזור לי!
אז זהו! שהוא הגיע לעזרי! והיום בעלי טוען שהג'חנון שלי הכי טעים בעולם.
אז עכשיו תורכם!!!

ג'חנון

אז מה צריך?

1 ק"ג קמח מנופה

1/4 עד 1/2 כוס סוכר (תלוי כמה מתוק אתם אוהבים)

1 כף מלח

4 כוסות מים (כדאי להכין את החמישית בהיכון, לפעמים צריך)

1 חבילת מרגרינה (200 גרם)

אז מה עושים?

יש שתי אפשרויות במיקסר או ביד, אני אישית מעדיפה ביד- אני אוהבת להרגיש את הבצק! 

לישם את כל החומרים יחד ומקבלים בצק דביק וקצת מכוער. 

ג'חנון- בצק דביק   

מניחים את הבצק בצד ונותנים לו לנוח 30 דקות. לאחר מכן  שוב מעבדים ושוב נותנים מנוחה, כך שלוש פעמים עד שלבסוף יוצא בצק חלק, גמיש, נעים וקר. 

ג'חנון- הבצק המוכן

כעת נותנים לבצק מנוחה אחרונה של חצי שעה שלאחריה מחלקים אותו לכ-15 כדורים על משטח מרוח במרגרינה. את הכדורים גם כן צריך לעבד לפחות שלוש פעמים עם מנוחה של כ-20 דקות בין לבין. 

ג'חנון- כדורי בצק מעובדים

ועכשיו... פותחים את הכדורים! כל כדור פותחים לעלה דק וגדול, אני אישית פותחת ביד. 

ג'חנון- מתיחת הבצק

לאחר המתיחה, מורחים על העלה מרגרינה, לוקחים את צידו השמאלי של העלה ומקפלים עד האמצע, לאחר מכן מקפלים עד האמצע גם את צד ימין. 

ג'חנון- צד שמאל מקופל, צד ימין מתקפל

בסופו של הקיפול, העלה נראה כמו ארון סגור. לאחר מכן מורחים שוב מרגרינה. 

ג'חנון- עלה בצק מקופל

כעת מתחילים לגלגל את הבצק כאשר כל פעם מותחים את הבצק בצידו המרוחק, על מנת לאפשר כמה שיותר גלגולים. 

ג'חנון- מגלגלים את העלים

ג'חנון- הצורה הסופית

ג'חנון- זהו! מוכן!

מורחים סיר במרגרינה, מניחים את הג'חנון המוכן בפנים, מכסים ומכניסים לתנור על חום נמוך לכל הלילה (אצלי 80 מעלות זה מספיק). 

ג'חנון- הסירים המוכנים לגדודי המבקרים

והתוצאה הסופית!

ג'חנון- מוכן!

ואם בא לכם מתכון מרוכז ללא התמונות, בבקשה!!!

מצרכים
1 ק"ג קמח מנופה
1/4 עד 1/2 כוס סוכר
1 כף מלח

4 כוסות מים (כדאי להכין את החמישית בהיכון, לפעמים צריך)

1 חבילת מרגרינה (200 גרם)

אופן הכנה

יש שתי אפשרויות במיקסר או ביד, אני אישית מעדיפה ביד- אני אוהבת להרגיש את הבצק! 

לישם את כל החומרים יחד ומקבלים בצק דביק וקצת מכוער. 

מניחים את הבצק בצד ונותנים לו לנוח 30 דקות. לאחר מכן  שוב מעבדים ושוב נותנים מנוחה, כך שלוש פעמים עד שלבסוף יוצא בצק חלק, גמיש, נעים וקר.

כעת נותנים לבצק מנוחה אחרונה של חצי שעה שלאחריה מחלקים אותו לכ-15 כדורים על משטח מרוח במרגרינה. את הכדורים גם כן צריך לעבד לפחות שלוש פעמים עם מנוחה של כ-20 דקות בין לבין. 

ועכשיו... פותחים את הכדורים! כל כדור פותחים לעלה דק וגדול, אני אישית פותחת ביד. 

לאחר המתיחה, מורחים על העלה מרגרינה, לוקחים את צידו השמאלי של העלה ומקפלים עד האמצע, לאחר מכן מקפלים עד האמצע גם את צד ימין.

בסופו של הקיפול, העלה נראה כמו ארון סגור. לאחר מכן מורחים שוב מרגרינה.

כעת מתחילים לגלגל את הבצק כאשר כל פעם מותחים את הבצק בצידו המרוחק, על מנת לאפשר כמה שיותר גלגולים.

מורחים סיר במרגרינה, מניחים את הג'חנון המוכן בפנים, מכסים ומכניסים לתנור על חום נמוך לכל הלילה (אצלי 80 מעלות זה מספיק).

ג'חנון- כל שלבי ההכנה

אהבה- ילדים- ומיטה לישון

היום נסעתי לעיר הגדולה (באר שבע) וראיתי סביבי כל מיני אנשים קונים בטירוף שטויות
האוויר היה דביק, בדוכן שווארמה היה פנקייק, בקיצור היה מוזר..
הגעתי הביתה וקפצה עלי ילדה שטופת הורמנים בת 12 ובהתלהבות רבה שאלה: "אמא! אבא! מה אתם עושים ליום האהבה?"
בעלי סינן: "שיט יום האכזבה..."
ואני ... אני חשבתי ללכת לישון

ככל שהשעות עברו התחלתי להרגיש אישה נוראית...
מה? לא אביא לו מתנה?
מה? לא אכין לו משהו טעים?
מה? לא נחגוג את אהבתנו?!?
וגם, מה? אוותר על השינה שוב?

אז זו התוכנית:
19:00 הילדים נכנסים למקלחות
19:30 ארוחת ערב תוגש
20:00 כולם במיטות
20:30 שוב אכניס את כולם למיטה
20:31 אגיש לשתות לאמבר
20:35 אלך להפריד מריבה
20:40 אתחנן בפניי שיילי שלא תגמור לי את המים החמים
20:45 אלך לקחת את אמבר לשירותים
20:55 אלך לנקות את המים שנשפכו מהבקבוק ישר לרצפה
21:00 בעלי יתישב לראות תוכנית
21:30 תשרור דממה בבית
21:36 אכנס להתקלח
21:40 אצא קפואה מהמקלחת
21:45 אלך לסלון לבושה בפיגמה ומריחה מקרם פנים
21:50 אכסה את בעלי שנוחר בסלון
22:00 ארדם בעצמי


איזה גבר לא יאמר תודה לערב שהוא רק שלו? 
אם זאת לא הצהרת אהבה מה כן?????

ובפועל זה מה שקרה:
18:30 מאמי יוצא מהבית להתאוורר
19:00 אני מתחילה מקלחות
19:30 א.ערב
19:40  לביא עושה קקי בסיר...
19:50מאמי חוזר... זורקת עליו  את לביא ומגישה לו סיפור לספר לו לפני השינה
20:00 מבקשת מאמבר לגשת למיטה
20:10  לוקחת את אמבר למיטה
20:30 דורשת מאמבר שתשאר במיטה
21:00 מאמי פותח את מערכת הקריוקי ומתחיל לסלסל
21:10 מקדיש לי שיר בזמן שאני מגישה תירס תאילנדי לשגיב
21:25 מאמי מגיש לי מתנה, בדיוק בזמן שאני מנסה לשחרר גרעין תירס בין השיניים
21:30 מתרגשת
21:45 אמבר נרדמת
22:00 אני נרדמת
22:05 מאמי מוביל אותי למיטה ואומר לי יום אהבה שמח

יש יותר משולם מזה???

חג אהבה שמח!

השכמה, הקול ושדות ירוקים

השעה: 6:00 בבוקר
המיקום: סלון
המנח: זרוקה שפוכה ומעוכה על הספה
קולות רקע: 2 זעטוטים ערניים למדי

רצתי לי בין השדות... קטפתי לי פרחים... הייתי רזה... לבשתי לבן בלי שום כתמים...
הגבות והשפם היו מרוטים,
הפנים חלקות,
ציפורניים מטופחות...
וכולי חיוכים במראה הטבעי ללא שום איפור...

ואז...לתוך העולם המופלא והשקט שלי  חדר קול.....
אימאאאאא
אימאאאא
איממאאאאאאאא
מבוהלת ניסיתי להסתתר בין הפרחים... נשכבתי על הדשא וקיוויתי להתאדות...
אבל הקול התעקש
אמאאאא
ואז הקול הוסיף פיפי...
אוףףף
פתחתי את עיניי, התעוררתי לי מהחלום
קמתי לקחת את הקול לשירותים
אבל, הקול העיר עוד קול...
ועכשיו הקולות מזמרים לי בסלון את רינת ויויו....
(כן, כן,  אני אמא בלאי, נתתי להם לראות טלויזיה עוד לפני שצחצחתי שיניים!!! צלבו אותי)

שוכבת על הספה
כבר 3 ילדים ערים
מפנטזת על שדות ירוקים
יום מושלם
 שמש נעימה..

ואז שוב הקול בא ... אמא אוצה אמ אמי.. (רוצה אוכל!!)

חשבתי לשחק אותה רדומה...
אבל ידעתי שזה רק ידרבן את הקול לעשות לי בדיקה מקיפה באבריי הפנים

נואשת,
קמה למקרר 
רואה חסה... 
חולמת על שדות ירוקים

       

שבת בפתח... ריח חלות באוויר

בינינו, כשחושבים על שבת, חושבים על חלות.

ואין מישהו שלא ניסה אי פעם להכין חלות..

אז זה המתכון שלי...

1 ק"ג קמח

2 כפות שמרים יבשים
4 כפות סוכר (לא מדובר בחלות מתוקות- לחלות מתוקות תוסיפו חצי כוס דבש)
1 כף מלח
2/3 כוס שמן
2 ביצים (אם נשארו לי חלמונים מהעוגות אני מוסיפה יוצא תענוג)
2 כוסות מים לפעמים צריך עוד קצת
ביצה לציפוי
לפיזור אפשר כל מה שבא לכם או כלום

אז מה עושים??
מניחים את הקמח בקערה, מוסיפים את השמרים והסוכר ומערבבים מעט. עם היד יוצרים גומה ולתוכה שוברים את הביצים. 

מתחילים לעבד ותוך כדי מוסיפים: שמן, מלח וכוס מים ואז לאט לאט עוד כוס מים. אם הבצק עדיין יבש ולא כל הקמח נאסף, אז מוסיפים עוד כחצי כוס מים, אם הבצק רטוב מדי מוסיפים מעט קמח. 

לאחר שהבצק מוכן משמנים אותו קלות ומעבירים להתפחה כשהבצק מכוסה, עד להכפלת הנפח.
לאחר שהבצק תפח יש ללוש אותו מעט להוצאת אוויר ולהתפיח שוב כשהבצק מכוסה, הפעם התפחה קצרה (של 20 דקות ככה).

זהו! הגיע הזמן ליצרתיות..
עכשיו קולעים צמה ל-3, ל-4, ל-5 או ל-6 - העיקר שלא יהיה הדוק מדי!

מניחים על נייר אפייה, מורחים ביצה ואם רוצים מפזרים ציפוי. כעת מתפיחים שוב כ- 25 דקות.
לאחר מכן מכניסים לתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות למשך כ- 30 דקות עד שהחלה נהיית זהובה גם בתחתית. ואז מוציאים... עכשיו פה הטריק...

צריך להוציא ישר לרשת של התנור או רשת צינון ולכסותבמגבת- כך החלה נשארת רכה.

במאפיות עושים התזת מים, ניתן להשפריץ קצת מים על החלות בזמן האפייה ויש אפילו ששמים תבנית מים בתחתית התנור- זו כבר החלטה שלכם ..

עכשיו המלחמה היא להשאיר את זה לערב שעוד מישהו יטעם חוץ ממך!
אחחח ריח של שבת !!!

למה חמוץ אם אפשר מתוק?

קציצות ברוטב חמוץ מתוק

מודה שאין לי מושג אם זה המתכון או הדרך בה נהוג להכין, אבל זה החילטור המהיר שלי והילדים שלי ליקקו את הצלחות ואת הסיר אז... למה לא לשתף??

אז מה צריך?

לרוטב:

1 בצל חתוך לרצועות
1 גמבה חתוכה לרצועות
5 כפות רסק עגבניות
צ'ילי מתוק (לא חובה)
3 כפות סוכר חום
מיץ מלימון אחד
כף טריאקי
3 כפיות חומץ בלסמי
מלח
כוס מים

לקציצות: 
1/2 ק"ג בשר טחון
2 כפיות רסק עגבניות או קטשופ
כמון
מלח
פירורי לחם

ומה עושים?

מטגנים את הבצל, מוסיפים את הגמבה עם הסוכר ומערבבים. מוסיפים טריאקי, לימון וחומץ בלסמי ומערבבים שוב.
כעת מוסיפים את שאר החומרים ומחממים, טועמים ומשפרים תיבול.

לאחר שהרוטב מוכן, מערבבים את כל החומרים של הקציצות, מסדרים יפה ומגלגלים אותן קצת ברוטב.
מכסים את הסיר ומבשלים על אש נמוכה כ- 30 דקות.
מעטרים בפיטרוזליה ומגישים עם אורז או פתיתים
מעדן!!!

תכשיט של בצק:-)

יום אחד גלשתי לי לתומי ברשת ונתקלתי בעוגיות מהממות...
מתכון לא היה שם וגם לא הסבר, אז אחרי קצת עבודה ומחשבה הצלחתי להתחקות אחרי הצורה...והטעם..
לפחות הטעם שלי ..כי אין לי מושג מה הטעם של התמונה :-)

אז מה צריך?

1/2 קילו קמח

2 כפות שמרים יבשים

100 גרם חמאה או מחמאה

חצי כוס נוזל (מים, חלב, מיץ) אני תמיד מעדיפה מיץ תפוזים לפרווה

2 ביצים

1/2 כוס סוכר

קמצוץ מלח

מלית- שוקולד/ נוטלה/ קינמוו עם קקאו/ קינמון עם סוכר/ אגוזים/ חלבה ועוד

סירופ סוכר

כוס סוכר

כוס מים

מעט מיץ לימון או תמצית וניל

מכניסים את כל החומרים לסיר ומחממים עד שהנוזל מצטמצם לסירופ.

אז מה עושים?

מערבבים את כל החומרים לבצק מלבד המלית כמובן. לשים לבצק אחיד ואז לשים עוד 10 דקות לבצק רך עם רשת סיבית טובה. מתפיחים במקום חמים ו... מתחילים לעבוד! 

מחלקים את הבצק ל-4 חלקים שווים וכל חלק מרדדים למלבן ארוך (משתדלים שיהיה סמטרי). 

על המלבן מורחים את המלית הרצויה ומעליה מניחים מלבן בצק נוסף. 

בעזרת סכין חדה או גלגלת פיצה חותכים רצועות ארוכות של ה"סנדוויץ'" בצק וכל רצועה מגלגלים למעין בורג או ביסלי. 

לאחר מכן מלפפים את הרצועה סביב עצמה ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה.  

מתפיחים במשך 15 דקות, מורחים בביצה, מכניסים לתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות ואופים במשך 15-20 דקות או עד שהעוגיות מזהיבות. 

כשהעוגיות מוכנות מוציאים ומורחים את הסירופ סוכר.





זהו.. אפשר לטרוף....

פוסט של ליל מוצ"ש

תמיד לימדו אותי שיום חמישי זה יום של נקיון
ביום שישי מבשלים ואז מנקים שוב... אבל לא קוראים לזה "לנקות" אלא "לעשות פינישים"... אולי פיניש לגב שלי!
ואז שניה לפני שנכנסת שבת מנוחה, אני עם הלשון בחוץ, מדליקה נרות, ואז מקלחות ואז מסדרת שולחן, קידוש, מפנים כלים, זמן משפחה ופתאום: "אמא קומי! מה נרדמת על הספה?"
ואז מגיע יום שבת שבו בעיקר אוכלים, אוכלים ושוב אוכלים ובין לבין גם מטיילים, משחקים ולפעמים גם רוקדים.
איכשהו אבא תמיד מצליח למצוא איזו שעה של שינה, אבל תמיד איך שאמא מניחה את הראש, הקטן קם!
ומתישהו בערב, כשכבר מאבדים את תחושת הזמן וכל דקה נמשכת כמו שעה... בדיוק אז, שוב מאכילים, מקלחים, למיטות, ממלמלים סיפור וזהו! מתיישבים!
מנוחת הלוחם...
ואז, מהצד, הכיור קורץ לי מלא כלים, מהסל כביסה נשפכים עלי בגדים, הכפכף נדבקת למיץ שנשפך על הרצפה והבית נראה ממש נורא...
מזל שיום שישי זה רק פינישים ולא ניקיון.. אחרת זה היה ממש ביזיון ;-/

         

טעימות או לא?

זהו! 

מצאתי אתרי אינטרנט שאפשר לקנות בהם מוצרים ללא גלוטן!!!
אומנם במחיר קורע כיס, אבל זה חוסך לי נסיעה של 40 דקות :-)
אז התיישבתי מול המחשב, בעוד בעלי התחיל להרגיש את הכאב בכיס.
אני מצידי, פתחתי חשבון כדי להתחיל למלא סל...
אז מה אני צריכה??
תבלינים? ברור!
קמח תמי? ברור!
תערובות ללחם?? למאפינס?
פסטה תירס? פסטה אורז?
דגני בוקר כאלה או אחרים??
ממרחים???
מה זה? יש כל כך הרבה דברים!!! אין טעימות???
הציללללווווווו!!!!
עזבתי את המחשב, הלכתי למקרר, הוצאתי שוקלד וחגגתי את הייאוש שלי!
מחר אסע לקנות טעימות ואתחיל להתנסות...
ועד אז אחלו לי בהצלחה!

                   

אז איפה? איפה? איפה? איפה? איפה השינה?

כשהייתי בהריון עם שיילי, בכורתי, כולם הזכירו לי לישון: "תשני! אחרי זה לא תוכלי לישון".

דווקא טעות!!! לא רק שישנתי, ישנתי מעולה! כל פעם שהיא ישנה, הייתי נשפכת יחד איתה...
בהריון השני, שוב הזכירו לי לישון, אבל כבר לא כל כך יכלתי. בלילות היית נזרקת ובבקרים נופלת מהמיטה.
בהריון השלישי, הרביעי והחמישי כבר ממש לא ישנתי. לא בהריון ובטח לא אחרי הלידה.
כי פשוט לא ישנים!!!
אמרתי לעצמי: "לא נורא, הם יגדלו ואשן".
והנה, סוף סוף לביא, הקטן שלי, נושק לגיל שנתיים, אז הגיע הזמן לישון, לא?
אבל שיילי, נושקת לגיל 13, אז היא הולכת לאירוע בת מצווה ובר מצווה, ויוצאת עם חברים... 

אז אני שוב לא ישנה... 

ורק לחשוב על זה שבגיל 16 היא תעשה רשיון, ובגיל 18 תלך לצבא... ואז גם האחים שלה!!!
ואז הם יתחתנו... ואני בטח לא אשן בגלל הכלות ובגלל החתנים... ואז בגלל הנכדים...ואז כבר אהיה זקנה והרי אנשים זקנים כבר לא ממש ישנים...
אוף!!!
למה אף אחד לא הסביר לי את זה כמו שצריך?!? שצריך לישון כל עוד אני לא אמא! 

הרי אחרי זה... זהו! נגמר! יותר לא ישנים כל החיים!!!
טוב, הלכתי לחפש מנוף שיסכים להרים לי את העפעפים מהעיניים...

        

תעשי טובה.. תתלי את עצמך!

בתור אמא לחמישה ילדים ולבעל אחד
לא נגמרות לי הכביסות...
תמיד הכביסה בפור עליי... לפחות 3 מכונות קדימה.
תמיד אני מסתכלת עליה מיואשת והיא צוחקת לי בפנים.
תמיד מהייאוש נערמות לי כביסות על הספה.
תמיד!!!
אבל יום אחד, התעוררתי בבוקר, לבשתי את בגדי העבודה (אלא עם הכתמי אקונמיקה) והכרזתי מלחמה...

נכנסתי למחסן, ניקיתי, סידרתי, אירגנתי, זרקתי... ואז נגשתי לפינה...

שם עמדה לה ערימת הכביסה... זאת שחייכה עלי עם גרביים מסריחות בתוכה...
עמדתי ויישרתי מבט ישר עליה... והיא גיחכה...
עברתי לעמידת היכון... צימצמתי מבט... הרמתי את הבגדים והתחלתי למיין לפי צבעים
ואז הפעלתי מכונה, תליתי, קיפלתי, הפעלתי עוד מכונה וכך עד לצהרי היום שלמחרת!
בקול צהלולים ושירה עם מחולות ותופים הכרזתי: ניצחתי! ניצחתי!!!
יש רצפה ואפילו יש תחתית לסל!!!
התיישבתי המומה... תכננתי להניח רגליים למעלה ולהתענג על הרגע...
אבל בדיוק באותו הרגע שמעתי את הרכב עוצר בחנייה...
ומתוכו יצאו חמישה ילדים עם בגדי ים מטפטפים ובעל אחד עייף...
וכל מה שאני ראיתי זה רק כביסה, כזו שצוחקת עלי, כביסה רטובה ומסריחה :-/
נושמת עמוק... והולכת לתלות כביסה...

                            

אם אין לחם..תאכלו פיתות

בעלי הכריז: "היום שקשוקה!"
אני הכרזתי: "אבל נגמר הלחם..."

בעלי אמר: "אבל אני מפנטז על שקשוקה מהבוקר..."

טוב, אין שום בעיה... אני אלוש, אתפיח ונכין פיתות!
אומנם עד שהיה מוכן הספקנו להתקלח, להרדים ילדים וכו', אבל היה שווה כל דקה!
הפיתות יצאו מעולות!

הכנו את הפיתות עם מגוון ציפויים: עם בצל, עם זעתר, עם שומשום, עם קצח, ולפעמים גם כמה דברים יחד כמו: בצל, זיתים וגבינה.

בקיצור, זו לא פיתה שמורחים בפנים, אלא אחת כזו שבוצעים וטורפים!

אז מה צריך?

4 כוסות קמח

30 גרם שמרים

1 כפית סוכר

1 כפית מלח

3 כפות שמן זית- אני השתמשתי בקנולה כי זה מה שהיה :-)

כוס ורבע מים פושרים

ומה עושים?

מניחים את כל חומרי הבצק בקערה, מוסיפים לאט לאט מים תוך כדי לישה עד שמקבלים בצק חלק ומעט קשה. משמנים את הבצק ומתפיחים. לאחר שהבצק תפח, נותנים בוקס, מחלקים ל-8 עיגולים, משמנים ומתפיחים שוב. פותחים את הכדורים על משטח מקומח לעיגולי פיתה לא עבים מדי, מרפדים תבנית בנייר אפיה ומקמחים קלות. מעבירים את הפיתות לתבנית ומורחים את הציפוי הרצוי.

מכניסים לתנור שחומם מראש ל- 200 מעלות למשך כ-10 דקות (לי לקח 8 דקות) ומוכן!

טיפ

למלית בצל- מטגנים המון בצל עם שמן וכף סוכר כדי שהבצל יתקרמל.
אני מוסיפה גם קצת כורכום בשביל הצבע

                            

לאכול עוגיה להרגיש אמריקה

הילדים שלי אוהבים לראות סרטים
ותמיד בסרטים האמא המושלמת מכינה עוגיה מושלמת לבת המושלמת ליד כוס חלב
גם הילדים שלי רוצים אמא מושלמת!
אז הכנתי עוגיות מושלמות (על החלב עדיין לא סגרנו) ותכל'ס מה יותר מושלם מעוגיות שוקלד צ'יפס?
אבל לא סתם בצק לעוגיות אלא כזה בצק שאפשר להשתולל איתו! חכו לטיפים בהמשך...

אז מה צריך?
1 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
1/4 כפית מלח
125 גרם חמאה
1 ביצה
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית תמצית וניל
1/4 כוס סוכר
חבילת שוקלד ציפס

מערבבים את כל החומרים היבשים בקערה
מקציפים במיקסר את החמאה עם הסוכר לקבלת תערובת אוורירית, מוסיפים ביצה ואת תמצית הוניל ומקציפים עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה. מוסיפים את תערובת החומרים היבשים ואת השוקולד צ'יפס ומערבבים עם כף.

מרפדים 2 תבניות אפייה ומשמנים קלות, יוצרים עוגיות בעזרת הידיים או בעזרת 2 כפיות. דואגים לרווחים בין העוגיות כדי שלא ידבקו. 
אופים כ- 10 דקות ב- 180 מעלות עד שהעוגיות משחימות קלות אבל עדיין רכות למגע, מוציאים ומצננים על רשת..
אחרי שהעוגיות מתקררות מעבירים לאיחסון בקופסא אטומה.

טיפים
ניתן לשלב 3 סוגי שוקולד: מריר, חלב ולבן-  לקצוץ את כולם ולהכין את העוגיות
אפשר להכין עם אגוזים פקאנים וחמוציות

זה בצק נפלא שאפשר לשחק איתו כמה שרוצים...
בתאבון

מה זה השטויות האלה???

אז התחלתי לבדוק את עניין הצליאק הזה
אני קוראת ולומדת ובעיקר מתבלבלת
אז החלטתי לקחת יוזמה ולהשים פעמיי לסופר הקרוב לביתי
אז נסעתי, כי הרי ללכת לא הולך...
נכנסתי לסופר שמחה וטובת לבב, עברתי בין המוצרים ... והתחלתי לבדוק:
אז וופלות- לא!
אפרופו -לא!
קוסקוס- לא!
פפריקה? "עלול להכיל עקבות גלוטן".
מסתבר ששאר התבלינים גם
שוקלד- גם!
וכמובן שכל החטיפים.. 

הכל עלול להכיל עקבות גלוטן... למה???
מה זה השטויות האלה בכלל "עקבות גלוטן"
מה? יש לגלוטן רגלים והוא הותיר אחריו עקבות???

אז נקנה תבלינים של "מיה" כי הם ללא גלוטן
ומסתבר שיש במבה ללא גלוטן.
וגם צריך להחליף את כל כלי הפלסטיק, כי מסתבר שפלסטיק אסור, כי הוא סופג גלוטן!!!

ואז הגעתי למדף של ה"ללא גלוטן" ונחרדתי!!!

מה??? 5 פיתות ב- 23 שקל??
מה???
מה זה השטויות האלה?!?
לא מספיק שגלוטן זה יקר, אז "ללא גלוטן" זה לעשירים בלבד?!?
ממשיכה במסע ומקווה למצוא את כל שחשקה נפשה של נויה, אחרת אני בבעיה!
הולכת בסופר ומלמלת לעצמי: "עלול להכיל עקבות גלוטן"... יקר יקר יקר...
חושבת איך להסביר לבת שלי שצליאק זו מחלה לעשירים בלבד
על קוטג' הם עשו מחאה? כנראה שאין להם מושג מה זה ללא לקטוז או ללא גלוטן...
ממשיכה במסע ומקווה למצוא את כל מה שאני צריכה. ...
ועד אז שמישהו יסביר לי... מה זה השטויות האלה???

ולמה רק ללכת לא הולך?

אז הבטחתי לעצמי...
אז מה??!
זה פשוט לא הולך... תרתי משמע!
פשוט אף אחד לא הולך כאן...
וכל יום מחדש אני אומרת לעצמי: "הערב ארדים את הילדים אתלבש ואצא..."
אבל לא הולך! אמרתי כבר תרתי משמע?
נותנת לעצמי צאנס אחרון...
מחר בבוקר אלך???
אולי בערב???
למה לא הולך לי הקטע הזה של ללכת?
"מחוייבות" זאת המילה או אולי "רצון"... בלה בלה בלה
זה פשוט לא הולך לי...
ועם זאת יש לי חדשות טובות...
השלתי עוד קילו וחצי...
אבל כדאי שזה יתחיל ללכת, אחרת זה יעצור...
אז הנה, אני מבטיחה שוב... 

השבוע אתחיל ללכת!

     

צ'יק צ'ק

חופש...

הילדים מטפסים על קירות, ואני רק חושבת כמה חבל שהם לא באמת מטפסים על קירות, כי זה היה יכול להיות מועיל עם הקורי עכביש...

אז הולכים לבריכה, אני מתעייפת והם מלאי כוחות.

ברגעים כאלה אני מפנטזת על דג זהב ושלוש משאלות.

חוזרים הביתה, מחלקת קרטיבים, הרי לא השתגעתי לקנות בבריכה, זאת הדרך המהירה לפשוט רגל... 

מתחילה מקלחות ואז... זה התחיל כמו דומינו ראלי: אחד הכריז שהוא רעב ופתאום כל החמישה עם בטן מקרקרת. 

אבל אני לא הכנתי... לא חשבתי... לא התחלתי... 

למזלי יש את כל הרכיבים לפשטידת פעמיים ציקצ'ק...

למה פעמיים?

פעם אחת למהירות שבה מכינים והפעם השנייה למהירות בה היא מתחסלת...

אז מה צריך???

1 שמנת חמוצה

1 גביע גבינה לבנה

3 ביצים

1 כוס קמח תופח

שום כתוש לפי הטעם (אני משתמשת ב 2-3)

מלח

פלפל

ועכשיו מגיע השוס... כל הגבינות שעומדות להתקלקל מבורכות! תכניסו אותן לפשטידה!

ואיזה פשטידה בא לכם היום?

פטריות? תירס? בצל? עגבניות? (ואם מוסיפים 2 כפות קטשופ יוצא להיט!)

מה בא לכם???

אצלי הלהיט הוא קופסאות שימורים של תירס ובצל מטוגן

אז מה עושים??

מערבבים  את כל החומרים, משמנים תבנית ושופכים לתוכה את הבלילה. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך חצי שעה...

ויאללה לזלול!

טיפ

אני מפזרת סולת על התבנית המשומנת: יוצא קריספי ונחתך נהדר! בקיצור שווה לנסות (לא להפציץ!)

שמרים לעשות או לעשות???

עוגת שמרים זה מפחיד!

קראנץ שמרים זה בכלל לא הגיוני!

אבל זה בדיוק מה שמרשים חמות, הורים,  אורחים, חברות ו.. את מי לא?

ובתכל'ס, אבל רק בינינו, זה לא קשה כמו שחושבים. 

אוי! המחשבה לאכול על אותה רותחת, ליד כוס קפה,  רק ממריצה אותי לקום למטבח!

אז יאללה, להפשיל שרוולים! אנחנו מתחילים!

כמות הבצק היא ל- 4 תבניות אינגליש קייק 

יש מיליון שיטות ודרכים, אבל אני הולכת על הקלה ביותר, בלי סיבוכים ובתכל'ס הכי טעימה!

ששש... הסוד הוא בלישה. ככל שלשים יותר את הבצק, ככה הרשת הסיבית נפתחת והבצק יותר טוב!

אז מה יש לנו? 

1 קילו קמח
1 קוביית שמרים/ 2 כפות שמרים יבשים

200 גרם חמאה או מחמאה

כוס ורבע נוזל (מים/חלב/מיץ תפוזים- אני משתמשת במים)

4 ביצים

3/4 כוס סוכר

כפית מלח

מכניסים את כל חומרי הבצק מלבד המלח ומתחילים ללוש. כאשר השמרים התערבבו מוסיפים את המלח ולשים כמה שיותר (זוכרים את הרשת סיבית?)

מתפיחים במקום חמים עד להכפלת נפח (מכוסה כמובן), מבטיחה לכם שזה בצק שמכפיל את עצמו!

ועכשיו לחלק שכולם מפחדים ממנו... מרכיבים את הקראנץ!

מחלקים את הבצק ל- 4 חלקים שווים על משטח מקומח, מרדדים כל חלק בתורו למלבן בעובי חצי סנטימטר. 

מורחים על הבצק מכל טוב : שוקולד/ חלבה/ שוקולד צ'יפס/ ממרח אגוזים/ לוטוס/ קינמון, מגלגלים לרולדה ארוכה ופשוטה. לוקחים סכין חדה וחלקה וחותכים לאורך הרולדה (לא לרוחב,  לאורך!) כך שנראה צד אחד סגור וצד אחד כמו עלי בצק ושוקולד. כעת לוקחים את שני החלקים ויוצרים בורג (כמו צמה על 2). 

מכניסים לתבנית משומנת ו... נושמים לרווחה! החלק המפחיד נגמר!

מתפיחים שוב ואופים כ- 20-30 דקות על 180 מעלות בתנור שחומם מראש!

בזמן שהעוגות בתנור אני מכינה סירופ סוכר:  

1/2 כוס מים

1/2 כוס סוכר

מעט תמצית וניל (בעלי אוהב טיפת לימון במקום וניל)

מבשלים כמה דקות עד להסמכה קלה ומורידים מהאש.

ואז... שואפים היטב את הריח הממכר של העוגות ומוציאים אותן כשהן זהובות, מורחים אותן בסירופ סוכר בעודן חמות.

בתאבון


העוגות לפני אפייה


עוד צורה לקראנץ... פשוט במקום להניח בתבנית, סוגרים לטבעת. 

טיפ

את העוגות אפשר להקפיא אחרי שיצאו מהתנור ועברו מריחת סירופ ואז שמגיעים אורחים, כשיש בלת"מ, כשהמורה/גננת/אמא/חברה מבקשת עוגה... תמיד יש ספייר במקפיא!

צלי... מה??? צליאק?!

בוקר...

הטלפון מצלצל...
המזכירה מהמרפאה טוענת שהרופא רוצה לדבר איתי ( איתי? מה עשיתי? הדיאטנית הלשינה עלי? הרופא נשים שלי דיוח שהברזתי? ישלחו אותי למנהלת?)
"בוקר טוב דוקטור!"
מחליפים דברי נימוסים ואז מגיעים לתכל'ס... התכל'ס כולל המון מילים שאני לא מבינה, אבל אז פתאום, בתוך כל הבלבול שמעתי צליאק...

לנויה שלי צליאק?!?
כל הבדיקות הוכיחו צליאק
ואז באו עוד המון מילים שאני לא מבינה אבל ביניהן היו: תפריט נטול גלוטן, מעקב בלה בלה, לבדוק את כל המשפוחה. אחרי בדיחה להפגת מתח נפלו עוד כמה תובנות: צליאק זה יקר, אין צבא ו... יהיה בסדר!
"להתראות!"

זה כל מה שזכור לי מהשיחה שהולכת לשנות לנו את החיים.

אז מה עושים? אין לי מושג
איך מתחילים?
מה מותר?

והכי חשוב מה אסור?
כמה? למה? איך?
אין לי מושג אבל... אני אדע!!

אני מזמינה אתכם לצאת יחד איתי למסע
ויחד אולי נלמד
אולי אלמד ממכם
אולי אעזור לאחרים
אבל יחד זו המילה!!!
צליאק Here I come!!!

       

נשרף עוד יום

היום השביעי לחופש הגדול.

השעמום החל... אז מה עושים???

הצעתי לילדים לפנות ילקוטים- קבלתי עיקום פרצוף
ביקשתי לפנות את הספריה לקראת שנה"ל החדשה- קיבלתי עיקום פרצוף

הצעתי שיבחרו מכל חומרי הלימוד שלהם את מה שחשוב- קיבלתי עיקום פרצוף
אז התייאשתי וכמעט הרמתי ידיים...
אבל אז אמרתי: "מדורה!"
"מה???" הם שאלו
עניתי: "מדורה! נעשה מדורה ונשרוף את כל הציוד הישן"- סוף סוף קיבלתי התלהבות.
אז עשינו מדורה,  שרפנו את כל המחברות והדפים הישנים ולקינוח הכנו פיתות על הסאג'.

הגדולים הכינו את האש והסאג', הקטנים רידדו פיתות, אמא חתכה ירקות ואבא כמעט תלש שערות (הוא קירח אווץ').
וכך נגמר עוד יום!

פיתות דרוזיות

1 ק"ג קמח

1 כף מלח

2.5-3 כוסות מים רותחים

1/2 כוס שמן זית

1 כף חומץ

1 כפית שמרים יבשים

מה עושים?
מעבדים הכל היטב עם זרוע לישה או עם זרוע אנושית :-) במשך כ- 10 דקות, עד שמקבלים בצק רך, נעים ולא דביק! 
יוצרים 15 כדורי טניס, מניחים על מגש ומכסים בחיתול בד לח או מגבת לחה (שישארו מכוסים בין רידוד לרידוד). מקמחים משטח עבודה, מרדדים דק דק ומניחים על הסאג' (המשומן). מחכים להיווצרות בועות כ-30 שניות (בפעם הראשונה לוקח טיפה יותר זמן), הופכים ונותנים עוד חצי דקה.

מוציאים, מורחים לאבנה מפזרים זעתר עם שמן זית וטורפים!

אפשר גם שוקולד 

או 

חומוס...

או

לבד!

טיפ

כדאי לרדד את הפיתות סמוך לביצוע המדורה על מנת למנוע מהבצק לתפוח