כשהחופש הגדול פוגש את אמא..

ברור שהכינו אותי לחופש הגדול
ברור שכבר עברתי כמה חופשים
ברור שאני "מתורגלת"
לכן, לגמרי ברור שכל פעם זה מפתיע אותי מחדש!

חופש גדול למי בדיוק?!?

ניסיתי להנחיל סדר יום וזה הלך ככה:

נקום בבוקר בכיף לצלילי מוזיקה, ריקודים, צחוקים וחיוכים...

נמשיך לארוחת בוקר משותפת שנכין יחדיו לפי תפריט שנבחר ביחד

נעשה אירגון קל בבית

קצת ננוח ואז... 

נעשה פעילות מגניבה כמו...

עיסות נייר או אולי איזה טיול רגלי לשדות או שאולי נארגן איזו פינת קומזיץ בגינה ואז נעשה קומזיץ

ועוד פעילויות רבות שכאלה

אח"כ נכין ארוחת צהריים בריאה לפי ארצות

מנוחת צהריים טובה
בריכה/ גן שעשועים/ ג'ימבורי/ בילוי אחר

ארוחת ערב

מקלחות והתפזרות כל אחד לענייניו ואם אפשר למיטה אז מה טוב 

אבל בפועל... זה מה שקורה...

מתעוררים בבוקר...  כולם עצבנים ורוטנים

מתחילים לריב על טלויזיה בזמן שאני מכבה אותה ודורשת (יותר כמו מתחננת ומתפתלת) שיצחצחו שיניים

מצחצחים שינים וחוזרים לריב על איזה ערוץ לראות בטלויזיה

מכבה את הטלויזיה וטוענת שהמיטות לא יסדרו את עצמם

זהו! עכשיו הם שונאים אותי ורשמית הוכתרתי ל"אמא מעצבנת"
עוד דקה עוברת והם כבר אוהבים אותי, אבל רק בתנאי שאכין להם ארוחת בוקר

טוב, מכינה ... אוכלים... הכל בלאגן!!!

נו יאללה!!! בואו לנקות שולחן, כלים וכו...
מסתכלים עלי בהלם... רגע! עוד לא התעוררנו... בוקר...

חוזרים להשפך על הספה ולריב על תוכנית
מקימה אותם,  הם מארגנים את השולחן והמטבח
והנה השעה 9 בבוקר הגיעה..בשבלב הזה היאוש גובר
מתחילה להציע פעיליות שהם דואגים לפסול בזו אחר זו 

לזה אין כח ולזו לא בא

וזה משעמם ומה אנחנו תינוקות??
ואז! בדיוק אז! הם טוענים שמשעמם להם 
אז מה אם אני עושה ג'אגלינג ומנסה להפעיל אותם? 

להם משעמם!
ואז הוא רוצה חבר וההיא חברה והגדולה בכלל רוצה מפגשואני? אני רוצה לברוח! 

עוד ילדים?!? מה? לא מספיק לי את שלי?

בשעה טובה הגענו לצהריים!ארוחות לפי ארצות רציתי... 

אז נתקענו על איטליה פסטה, פסטה, פסטה... ומידי פעם פיצה גם...

טוב, ממשיכים... 
בריכה? 

כןןןןןן!!!!

להתארגן עם חמישה ילדים לבריכה זאת משימה לחצי יום

אורזת אורזת אורזת אורזת אורזת

מעמיסה לאוטו
מכניסה ילדים לרכב, חוגרת חגורות
ואז זה מתחיל....

הוא שכח,  ולא הבאת לי.. והוא אמר לי...
(וכל זה כשעדיין לא יצאתי מהחניה!!!! מתלבטת עם עצמי אם להתחרט ולהשאיר אותם בבית... אבל מגלה אומץ, מתניעה ויוצאת!!!)

מגיעים לבריכה...

שקט!

כולם במים רגוע...

רגוע?לא! אי אפשר ארטיק!
לא! גם אי אפשר שטיח!
לא! אי אפשר נקניקיה! הבאתי כריכים...
ולא! אני לא אמא רעה, אני אמא מחושבת...
לא, אי אפשר ללכת לחבר
לא, אני לא יכולה להשגיח גם על חבר שלך
מנסה לנחם את עצמי בעובדה שמים אמורים לעייף...

הבריכה כבר נסגרת, השעה 7, מקפלת את הילדים, הולכים לאוטו, כולם שמחים

אני עייפה
מסתכלת במראה למושב האחורי, מחפשת טיפת עייפות בעיניים שלהם... אבל כלום!!!

מגיעים הביתה וכולם רעבים..

ממהרת להכין משהו מהיר, טעים ומזין- פנקייק בריאות
אוכלים אוכלים אוכלים
וכלום! הם לא עייפים!

יאללה למיטות ילדים... לא ! חופש גדול! אפשר להשאר עד מאוחר! (מי קבע את הכלל המפגר הזה?)
מנסה שיטות ישנות של אמא שלי ...
אתם שומעים את זה?
הילדים עומדים ומנסים לנחש .. אוטו גלידה???
לא לא תקשיבו טוב...
הם שוב מנסים לנחש..
צבע אדום?
לא לא לא... מה פתאום! תקשיבו תקשיבו...

בינתיים מאמי נכנס הביתה ומגחך לו מתחת לשפם...

הילדים מנסים להקשיב אך לא שומעים ושואלים בסקרנות: מה? מה? מה?

"המיטה קוראת לכם!"

הילדים עם פרצופים עקומים מסתכלים עלי ...
מסתכלים אחד על השני ... ורצים לתפוס את הטלויזיה... שוב מריבות על תוכנית...

אךךך חופש הגדול...
ברוך שפטרנו!